הריסת מבנה מסוכן כפופה לעיקרון המידתיות – גלובס

ביהמ”ש המחוזי בת”א ביטל לאחרונה צו הריסה למבנה מסוכן שהוצא על-פי חוק העזר ברמלה, היות שהוא הוצא בניגוד לעיקרון המידתיות.אסתר כהן ורחל הררי (להלן: “העותרות”), הן דיירות מוגנות במבנה הנמצא בבעלות חברת גדעון רביב בע”מ (להלן: “המשיבה 2”). ביום 30.5.05 הורה מהנדס עיריית רמלה (להלן: “העירייה”), כי על המשיבה 2 לבצע הריסה מבוקרת של המבנה בהיותו מסוכן, כאשר ההריסה תיעשה על-פי הנחיות ופיקוח מחלקת ההנדסה של העירייה, באופן שתשומר חזיתו של המבנה שהוא נכס לשימור (להלן: “צו ההריסה”).

בצו נאמר, כי הוא הוצא על-ידי מהנדס העיר מכוח סמכותו לפי סעיף 6(ד) לחוק עזר רמלה (מבנים מסוכנים), תש”ס-2000 (להלן: “חוק העזר”), ובהסתמך על דו”ח שהגישה המהנדסת תלמה וינברגר. העותרות הגישו עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בת”א בבקשה להורות על ביטולו של צו ההריסה. העתירה נדונה בפני השופט עמירם בנימיני.

לא יכולה להיות מחלוקת של ממש – קובע השופט בנימיני – כי המבנה במצבו הנוכחי מסכן את המחזיקים בו ואת הציבור, כולל נכסים סמוכים, כפי שקבעה המהנדסת וינברגר. העותרות לא הגישו חוות דעת הנדסית נגדית.

עם זאת, אף כי אין ספק שמדובר במבנה מסוכן, השאלה המכרעת לענייננו – קובע השופט בנימיני – היא האם המבנה “נתון בסכנת התמוטטות מיידית”, כמשמעות ביטוי זה בסעיף 6(ד) לחוק העזר, באופן המאפשר לעירייה להורות על פינויו, סגירתו והריסתו המיידית, או שמא מדובר במבנה שרק “עלול לסכן את המחזיקים בו, את הציבור או את הנכסים הסמוכים”, כמשמעות הביטוי בסעיף 3(א) לחוק העזר.

אם מתקיימת האפשרות השנייה, כי אז אין לעירייה סמכות להורות על הריסת המבנה, אלא שעליה להסתפק בדרישה המופנית לבעל המבנה לבצע עבודות ולנקוט אמצעי זהירות כדי למנוע את הסכנה הנשקפת מהמבנה. אפשרות שלישית של העירייה היא לפעול מכוח סעיף 6(א) לחוק העזר, כאשר מהנדס קבע כי “עקב מצבו של בניין נשקפת סכנה למחזיקים בו, לציבור או לנכסים סמוכים לו”; במקרה שכזה רשאית העירייה לסגור את המבנה ולפנותו מדיירים, ורק אם סירבו להתפנות היא רשאית לסגור את המבנה או להרסו.